"אני מעדיף למות מאשר לראות אותך סובלת..." אמר הזאב. הכול התחיל להתפוגג..."איימי קומי את מאחרת לבית הספר" אמרה אימא שלי. ניסיתי לחזור לחלום אבל זה לא הצליח לבסוף פתחתי את העיניים וקיוויתי שבלילה אני אחלום על הזאב החום זהוב הזה. "קמתי" אמרתי. התלבשתי לבית הספר ויצאתי מהבית, עדיין חשבתי על אותו זאב. זה נראה כמו חיזיון ולא כמו חלום חשבתי לעצמי כשלפתע נדפקתי במישהו ונפלתי. "הי את בסדר איימי?" אמר קול שנשמע לי מוכר. הסתכלתי למעלה. לא האמנתי למה שראיתי.. "מה את לא מזהה את החבר הכי טוב שלך?" שאל אותי הנער עם עיניים כתומות אדומות אותן עיניים טובות לב שזכרתי כל כך הרבה זמן. השיער שלו היה שחור ובו היו מלא פסים אדומים, הוא היה גבוה ממני והיה לו חיוך ממיס הוא היה שזוף ושרירי.
"ג'ייק? אתה חזרת??" אמרתי לא מאמינה שזה ג'ייק עומד מולי. "ואני חשבתי שכחת מי אני." צחק ג'ייק. "איך אני יכולה לשכוח את החבר הכי טוב שלי??" אמרתי. ג'ייק עזר לי לקום ואנחנו התחבקנו.
"אני צריך אותך!" נהם לעברי זאב חום זהוב. "ל-למה?" שאלתי מבוהלת. "אני אוהב אותך והלוואי שידעת מי אני איימי...אני צריך אותך..." אמר הזאב. "אתה ל-לא רוצה לפגוע בי?" שאלתי.
"אני מעדיף למות מאשר לראות אותך סובלת..." אמר הזאב. הכול התחיל להתפוגג..."איימי קומי את מאחרת לבית הספר" אמרה אימא שלי. ניסיתי לחזור לחלום אבל זה לא הצליח לבסוף פתחתי את העיניים וקיוויתי שבלילה אני אחלום על הזאב החום זהוב הזה. "קמתי" אמרתי. התלבשתי לבית הספר ויצאתי מהבית, עדיין חשבתי על אותו זאב. זה נראה כמו חיזיון ולא כמו חלום חשבתי לעצמי כשלפתע נדפקתי במישהו ונפלתי. "הי את בסדר איימי?" אמר קול שנשמע לי מוכר. הסתכלתי למעלה. לא האמנתי למה שראיתי.. "מה את לא מזהה את החבר הכי טוב שלך?" שאל אותי הנער עם עיניים כתומות אדומות אותן עיניים טובות לב שזכרתי כל כך הרבה זמן. השיער שלו היה שחור ובו היו מלא פסים אדומים, הוא היה גבוה ממני והיה לו חיוך ממיס הוא היה שזוף ושרירי.
"ג'ייק? אתה חזרת??" אמרתי לא מאמינה שזה ג'ייק עומד מולי. "ואני חשבתי שכחת מי אני." צחק ג'ייק. "איך אני יכולה לשכוח את החבר הכי טוב שלי??" אמרתי. ג'ייק עזר לי לקום ואנחנו התחבקנו.