* * *
"ג'ייק!!!" צרחתי. ג'ייק הפך לאפר. "את ילדונת טיפשה מאוד" נשמע קול צחוק מוכר.
"סטיוארט?!" אמרתי בבהלה. הוא התקרב אליי. "כן, טיפשה זאת הייתה מלכודת נראה לך שג'ייק באמת יגיד לך דבר כזה? חה הצחקת אני הוא מלך האשליות זה הכוח שניתן לי" אמר סטיוארט.
"ולמה אתה מספר לי את זה?" שאלתי אותו. "זה נורא פשוט יקירה." צחק סטיוארט.
"למעשה אני רוצה שאת תראי איך אני הורג את הזאב היקר שלך" אמר סטיוארט וקולו נהיה תקיף.
"כמה יהיה חבל להרוג כליל שלמות כמוך" צחק. "אתה תדע את הזעם של ג'ייק כשהוא יבוא!" נעמדתי ואמרתי. "אתה גם לא בן אלמוות! יש לך את קיללת אכילס!" אמרתי בקול שקט וארסי. "חחח למה את מתכוונת יקירה?" צחק סטיו. "הדם שלי מסיח את דעתך נכון?" שאלתי. "כן" אמר.
"אז בזמן שג'ייק יחזור להרוג אותך אתה והחברים שלך תהיו מוסחים עם הדם שלי ואז זה יהיה הסוף של סטיוארט" אמרתי. "ואת בטוחה שהוא יחזור?" אמר סטיוארט ,והצלחתי לחוש באי נוחות בקולו הצלול. הנהנתי. "וואו הנהון." אמר סטיו. "תעזוב אותה!" נהם ג'ייק. "והנה הזאבון הבודד, בדיוק דיברנו עליך" צחק סטיו, "הנקמה באה בצרורות". בעטתי בסטיוארט הוא התקפל.
ג'ייק הרים אותי ורץ איתי. "לאן אנחנו רצים?" שאלתי. "למקום בטוח! " אמר ולא הוסיף מילה.
"איזה מקום?" שאלתי, אבל הוא לא ענה לי.
;){kind=link}