* * *
"אני לא יכול לראות אותך סובלת..." אמר ג'ייק וברח. "ג'ייק..." לחשתי. "היי איימי לא הספקת לברוח עם הזאבון?" צחק סטיוארט. "מאיפה א-אתה באת?" גמגמתי. "אני ערפד מתוקה שלי והדם שלך שייך לי!" הוא אמר ותפס אותי. "ג'ייק!!!! הצילו!!!! אני צריכה אותך אני-" צעקתי ואז סטיוארט תפס אותי בצוואר. "הוא לא יבוא...הוא אנוכי וכועס ככה זה עם זאבים, הם אנוכיים ומנסים שלא ליצור יותר מדי ר-" לפני שסטיוארט סיים לדבר, מולו עמד זאב עצום בצבע חום זהוב והעיניים שלו רשפו אש זה היה הזאב מהחלום שלי.
"נו זאבון אתה הורס לי את הארוחה אני לא אוהב לשחק עם אוכל." אמר סטיוארט, כשלפתע הופיעו עוד4 זאבים גדולים. "או הבאת חברים מה?" צחק סטיו, "גם אני הבאתי כמה חברים שלי." ומאחוריו נעמדו אמבר, סאלי, יולי, אפריל, זאק ושלי. כולם חשפו שיניים. וסטיוארט צחק צחוק שהקפיא את דמי. הזאב הזהוב הסתכל עליי. "ג'ייק?" שאלתי ונעצתי מבט העיניים שלו.
הזאב הפנה את הראש הצידה. "כמה מרגש בואו נסיים את זה כבר, כלבים מטונפים" אמרה אמבר. "כן אני בעד הרעיון אמבר" אמר זאק. הם דחפו אותי הצידה. ו...
;){kind=link}